על אייל, צבי ומיזוג הגלויות
על אייל, צבי ומיזוג הגלויות
הצבי והאייל שניהם חיות טהורות, מלאות חן ויופי, זריזות וערנות. שניהם גם חיים הארץ ישראל, אבל עד כאן הדמיון ביניהם. ההבדלים גדולים בהרבה.
הצבי שייך לחלק הדרומי של כדור הארץ, האייל - בשמו הרשמי אייל הכרמל, לעומת זאת שייך לחלק הצפוני. בארץ ישראל הם נפגשים.
הצבי הוא חיה מדברית שחיה בשטחים פתוחים 'סאוונות', האייל חי בחורשים סבוכים.
הצבי פעיל ביום, האייל פעיל בלילה. בארצות אשכנז הכירו את האייל ואת השם "הרש"/"הירש"/"הרשלה" שפרושו אייל תרגמו ל-צבי, 'צבי-הרש'. בארצות המזרח והדרום הכירו את הצבי ופעמים רבות כונו הצבאים-"איילות".
הצבי שייך לחלק הדרומי של כדור הארץ, האייל - בשמו הרשמי אייל הכרמל, לעומת זאת שייך לחלק הצפוני. בארץ ישראל הם נפגשים.
הצבי הוא חיה מדברית שחיה בשטחים פתוחים 'סאוונות', האייל חי בחורשים סבוכים.
הצבי פעיל ביום, האייל פעיל בלילה. בארצות אשכנז הכירו את האייל ואת השם "הרש"/"הירש"/"הרשלה" שפרושו אייל תרגמו ל-צבי, 'צבי-הרש'. בארצות המזרח והדרום הכירו את הצבי ופעמים רבות כונו הצבאים-"איילות".
מבנה הגוף של אייל הכרמל מותאם לחורשים, גופו הקטן, קרניו המפוצלות קטנות. ביום הוא מסתתר עמוק בסבך ובלילה בוא יוצא למראה שכולל עלים, קליפות של עצים, עשבים ופרות ויער שונים.
'אייל הכרמל' נפוץ מאוד בגרמניה ובכל אירופה.
בכל שנה הרשויות בגרמניה מוציאות רישיונות לצוד חצי מיליון איילי הכרמל.
לעומת זאת בארץ ישראל הצייד השמיד את איילי הכרמל. והאייל האחרון ניצוד ב 1912. לפני כעשרים שנה שחררו איילים מהחי בר והם החלו שוב להתרבות בארץ.
'אייל הכרמל' נפוץ מאוד בגרמניה ובכל אירופה.
בכל שנה הרשויות בגרמניה מוציאות רישיונות לצוד חצי מיליון איילי הכרמל.
לעומת זאת בארץ ישראל הצייד השמיד את איילי הכרמל. והאייל האחרון ניצוד ב 1912. לפני כעשרים שנה שחררו איילים מהחי בר והם החלו שוב להתרבות בארץ.
הצבי לא מסתתר כמו האייל, והוא מסתמך על חושיו החדים וריצתו המהירה. לכן קל לראות אותו. ואחרי שהברדלס נכחד מהארץ, אין כמעט טורפים שיכולים לטרוף אותו, למעט הזאבים/תנים/כלבים משוטטים שיצליחו להפתיע אותו מהמארב.
בסוף שנות החמישים היו בארץ פחות מאלף צבאיים והחל משנות השישים החלו לאכוף את החוק שאוסר ציד לא חוקי והיום יש אלפי צבאים בארץ.
לפני עשרים שנה גידלתי צביה קטנה, באותם שנים הייתי רואה צאן וכל יום יצאתי למרעה כשהצביה מלווה אותי.
כשהצביה היתה נדרכת ומסתכלת בריכוז לכיוון מסוים, הייתי מחפש ומסתכל מה גורם לה להתמקד בנקודה הזאת עד שהייתי מגלה תן, חמור או ערבי ממרחק קילומטרים. וכך נוכחתי בחושיה החדים.
כשלמדתי במהלך המרעה, הצביה הייתה מקרבת את ראשה לתוך הספר, והיה נראה שגם היא לומדת. וכשהייתי חוזר מהמרעה, היא הייתה מנתרת לפני בשמחה עם הפנים אלי, וכך היא היתה מתקדמת ב"רוורס" עד הדיר עם רגלים ישרות.
בכניסת שבת היו מצטרפים מכל הישוב אנשים לקבלת שבת בסגנון קרליבך, והצביה שפחדה מכל האנשים היתה מדלגת מסביב לכולם בניתורים מרהיבים, כך שהיה נראה שהיא רוקדת לקול השירים ולכבוד שבת.
המתפללים היו אומרים שזה ממש "ה' יחולל איילות". רק שזה לא היה איילה אלא צביה, אבל כמו שבארץ ישראל מתקבצים האיילים מהצפון והצבאיים מהדרום ככה גם "קול ה' יחולל איילות ... ה' יברך את עמו בשלום ויחיו בשלום כל עם ישראל שמתקבצים מהצפון ודרום מערב ומזרח.
בסוף שנות החמישים היו בארץ פחות מאלף צבאיים והחל משנות השישים החלו לאכוף את החוק שאוסר ציד לא חוקי והיום יש אלפי צבאים בארץ.
לפני עשרים שנה גידלתי צביה קטנה, באותם שנים הייתי רואה צאן וכל יום יצאתי למרעה כשהצביה מלווה אותי.
כשהצביה היתה נדרכת ומסתכלת בריכוז לכיוון מסוים, הייתי מחפש ומסתכל מה גורם לה להתמקד בנקודה הזאת עד שהייתי מגלה תן, חמור או ערבי ממרחק קילומטרים. וכך נוכחתי בחושיה החדים.
כשלמדתי במהלך המרעה, הצביה הייתה מקרבת את ראשה לתוך הספר, והיה נראה שגם היא לומדת. וכשהייתי חוזר מהמרעה, היא הייתה מנתרת לפני בשמחה עם הפנים אלי, וכך היא היתה מתקדמת ב"רוורס" עד הדיר עם רגלים ישרות.
בכניסת שבת היו מצטרפים מכל הישוב אנשים לקבלת שבת בסגנון קרליבך, והצביה שפחדה מכל האנשים היתה מדלגת מסביב לכולם בניתורים מרהיבים, כך שהיה נראה שהיא רוקדת לקול השירים ולכבוד שבת.
המתפללים היו אומרים שזה ממש "ה' יחולל איילות". רק שזה לא היה איילה אלא צביה, אבל כמו שבארץ ישראל מתקבצים האיילים מהצפון והצבאיים מהדרום ככה גם "קול ה' יחולל איילות ... ה' יברך את עמו בשלום ויחיו בשלום כל עם ישראל שמתקבצים מהצפון ודרום מערב ומזרח.
